Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 111b
מַתְנִי' הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם.
Traduction
MISHNA: In the case of one who robs another of food and feeds it to his children, or who left a stolen item to them and then died, the children are exempt from paying the victim of the robbery after their father’s death. But if the stolen item was something that serves as a legal guarantee of a loan, the heirs are obligated to pay.
Rachi non traduit
מתני' הגוזל ומאכיל. והניח לפניהם. או שהניח לפניהם הגזילה קיימת:
פטורים מלשלם. בגמרא מפרש טעמא:
אם היה דבר כו'. בגמ' מפרשי לה מר הכי ומר הכי:
Tossefoth non traduit
מתני' הגוזל ומאכיל. לאו דוקא מאכיל דה''ה נותן להם דפטורין לרב חסדא דמוקי בגמרא מתניתין לאחר יאוש דהוה ליה יאוש ושינוי רשות אלא אורחא דמילתא נקט אי נמי דוקא נקט מאכיל אפי' לרב חסדא דלא חשיב שינוי רשות במה שנותן לבניו הסמוכין על שולחנו אפילו לשמואל דאמר בבבא מציעא (דף יב.) דמציאתן לעצמן כיון דלאכילה נותן להם ומזונותיו עליו לא חשיב שינוי רשות ומיהו לרב דאית ליה יאוש כדי קני ואמר נמי בפירקין (דף קטו.) דאית ליה דרב חסדא וא''כ לדידיה נמי צריך לאוקמי מתניתין לאחר יאוש כדמוקי רב חסדא לדידיה ודאי מאכיל לאו דוקא דה''ה נותן ועוד י''ל דלרב נמי מאכיל דוקא ובדבר המסויים:
גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, וּבָא אַחֵר וַאֲכָלוֹ מִמֶּנּוּ – רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. מַאי טַעְמָא? כֹּל כַּמָּה דְּלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּמָרֵיהּ קָאֵי.
Traduction
GEMARA: Rav Ḥisda says: If one robbed another, and the owners of the stolen item have not yet despaired of retrieving it, and another person came, took it from the robber and ate it, if the owner wishes he may collect from this one, i.e., the first robber, and if he wishes he may collect from that one, i.e., the second robber. What is the reason that he may collect from whomever he chooses? It is because as long as the owners did not despair of retrieving it, it remains the possession of its owner, so that when the second robber stole it from the first, he was in fact stealing from the original owner. Nevertheless, since the first robber was already obligated to return the item, his obligation remains in force and the owner may demand payment from him if he wishes.
Rachi non traduit
גמ' ברשותיה דמריה קאי. וזה שאכלו נעשה כגוזלו מבעליו:
Tossefoth non traduit
גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר כו'. אבל נתייאשו אין גובה אלא מן הראשון כיון דאכלו האחרון ואפי' היכא דאילו לא אכלו היה חייב להחזיר כגון היכא דליכא שינוי רשות שנתייאש אחר שבא ליד השני וכן משמע לקמן דאוקים רב חסדא ברייתא דר' אושעיא דקתני גזילה קיימת חייבין אחר יאוש משום דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי כדרבא ואפ''ה אין גזילה קיימת קתני דפטור ותימה כיון דכי הגזילה קיימת חייבין אמאי פטורין כשאכלום וכן קשה לרמי בר חמא דמוקי לה לפני יאוש ועוד לרב חסדא ולרבא כיון דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי מה לי לפני יאוש מה לי לאחר יאוש אפי' אין גזילה קיימת חייבין וי''ל דדרשינן מקרא לקמן בשמעתין דפטור באין גזילה קיימת אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר מכאן אמרו הגוזל ומאכיל כו' ומסתברא ליה לרב חסדא לאוקמי קרא דדוקא לאחר יאוש ורמי בר חמא מוקי לה אף לפני יאוש ומיהו לרב דאמר יאוש כדי קני וסבר נמי כרב חסדא לדידיה צ''ל דאסמכתא היא דבלאו קרא נמי פטורין כיון דביאוש כדי קני ומה שבגזילה קיימת חייבין נפרש בסמוך בע''ה ומיהו קשה למ''ד במרובה (לעיל בבא קמא דף סז.) דשינוי לא קני ודריש והשיב הגזילה מ''מ ולא דריש אשר גזל אם כעין אשר גזל יחזיר אלא למעוטי גזל אביו מנא ליה האי דרשה ואין לומר דאותו אמורא יסבור דיאוש כדי קני דהשתא לא צריך להאי דרשה ואסמכתא היא דהא ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן דריש בריש הגוזל (לעיל בבא קמא דף צד:) דבר תורה גזילה המשתנית חוזרת בעין מוהשיב את הגזילה מ''מ ולית ליה דרשה כעין שגזל וסובר במרובה (לעיל בבא קמא דף סח:) ובפירקין דיאוש כדי לא קני וא''כ מנליה באין גזילה קיימת דפטורין מלשלם לכך נראה דהך דרשה דלקמן אסמכתא היא לכ''ע ומסברא מחלק רב חסדא בין לפני יאוש בין לאחר יאוש דלא הוי כל כך ברשות מריה אחר יאוש כמו לפני יאוש שנקל לצאת מרשות בעלים בשינוי רשות או בשינוי השם ואין זה דוחק דכי הוה מפקינן נמי מקרא צריך סברא זו דאמאי מוקמינן קרא טפי אחר יאוש מלפני יאוש כיון דגם אחר יאוש חשיבא ברשות מריה ולרמי בר חמא ניחא טפי דאיהו לית ליה טעמא דרשות מריה כלל דכיון שהוא לא גזלן אינו יכול לתובעו כלל שהרי אין לגמרי ברשות מריה שהרי אינו יכול (לו) להקדישו וגם הגזלן יכול לקנותו בשינוי מעשה ותדע דהא רב חסדא הוצרך לפרש מ''ט כו' וגמרא נמי פריך ליה ממתניתין:
תְּנַן: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חִסְדָּא! אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְאַחַר יֵאוּשׁ.
Traduction
The Gemara questions this opinion based on what we learned in the mishna: In the case of one who robs another of food and feeds it to his children, or one who left a stolen item to them as an inheritance, the children are exempt from paying the victim of the robbery after their father’s death. This appears to be a conclusive refutation of the opinion of Rav Ḥisda, who holds that one who steals from a thief is obligated to pay the owner. The Gemara answers: Rav Ḥisda could have said to you: When that mishna is taught, it is addressing a case where it is after the owners had already despaired of retrieving the item, whereas Rav Ḥisda was referring to a case where the owners had not yet despaired.
אִם הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי.
Traduction
§ The mishna stated that if one left a stolen item to his children as an inheritance, the children are exempt from paying the owner. Rami bar Ḥama said: That is to say that the domain of an heir is comparable to the domain of a purchaser. Just as an item that is purchased leaves the domain of the seller, an item that is inherited leaves the domain of the deceased and is considered the property of the heir. Since the owner has despaired of retrieving the item and the item has changed domains, it is entirely the property of the new owner, and he is exempt from payment.
Rachi non traduit
זאת אומרת. דקתני והניח לפניהם פטורין:
רשות יורש כרשות לוקח דמי. והויא לה כרשות אחרת וכיון דאוקימנא למתניתין לאחר יאוש קני להו יתמי ביאוש ושינוי רשות דאי ביאוש כדי לא קני מדלא קתני פטורא באבוהון:
רָבָא אָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ לָאו כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁאֲכָלוּם.
Traduction
Rava disagreed and said that the domain of an heir is not comparable to the domain of a purchaser. Consequently, the item has not undergone a complete change of ownership and the heir would be required to return it. And as for the explanation of the mishna, here we are dealing with a case where they had already consumed the stolen goods, so there is nothing to return to the owner.
Rachi non traduit
כשאכלום. לאחר מיתת אביהן ונגזל אין יכול לתובען שהרי לא גזלוהו:
הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת עָסְקִינַן! אָמַר לָךְ רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים, חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם.
Traduction
The Gemara questions the opinion of Rava: From the fact that the latter clause teaches: If it was something that serves as a legal guarantee, and is, therefore, an existing commodity, the heirs are obligated to pay, it may be inferred that in the first clause we are also dealing with a stolen item that is extant. This is contrary to Rava’s statement that the mishna is discussing stolen goods that have been consumed. The Gemara answers: Rava could have said to you that this is what the mishna is saying: If their father left them guaranteed property, i.e., land, they are obligated to pay from that property, even if the stolen item is not extant.
Rachi non traduit
והא מדקתני סיפא אם היה דבר שיש בו אחריות. כגון דבר הניכר לרבים ונראה כל שעה כעין קרקע או כגון טלית וכסות:
חייבים להחזירה. מפני כבוד אביהן שהבריות אומרות זו טלית שגזל פלוני:
מכלל דבגזילה קיימת עסקינן. ואפ''ה היכא דלאו משום כבוד פטר להו ברישא במתני':
הכי קאמר אם הניח להן אביהן. קרקעות משלו אפילו אכלו את הגזילה חייבין דאשתעביד נכסים דאבוהון מחיים:
Tossefoth non traduit
ואם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם. למ''ד מלוה על פה אין גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות בגט פשוט (ב''ב דף קעה:) איכא לאוקמי כשעמד בדין דהוה כמלוה בשטר כדמוכח בכמה דוכתי:
[ועי' תוס' לעיל (בבא קמא קד:) ד''ה מלוה ע''פ]:
וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת מַמָּשׁ; אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן.
Traduction
The Gemara asks: But didn’t Rabbi Yehuda HaNasi teach Rabbi Shimon, his son, that this mishna is not referring only to something that may actually serve as a legal guarantee, i.e., land? Rather, it is referring even to a cow that he plows with, or a donkey that he drives by directing it from behind, which the heirs are obligated to return because of the honor of their father. This indicates that the mishna is referring to stolen property that is extant, and not to land.
Rachi non traduit
לא דבר שיש בו אחריות ממש. לא שגזל קרקע והניחה לפניהן:
אלא אפילו גזל פרה וחרש בה או חמור ומחמר אחריו. והכל מעידין שהיה דנגזל חייבין אלמא בגזילה קיימת עסקינן:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּי שָׁכֵיבְנָא – רַבִּי אוֹשַׁעְיָא נָפֵיק לְווֹתִי, דְּתָרֵיצְנָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, חַיָּיבִין; אֵין הַגְּזֵילָה קַיֶּימֶת, פְּטוּרִין. הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם.
Traduction
Rather, Rava said: When I die, Rabbi Oshaya will come toward me from his place in heaven in order to greet me, as I explain the mishna in accordance with his opinion and thereby honor him. As Rabbi Oshaya taught in a baraita: In a case of one who robs another and feeds the stolen goods to his children, the latter are exempt from paying the owner. If he left a stolen item to them as an inheritance, if the stolen item is extant, the heirs are obligated to return it to the owner; if it is not extant, they are exempt. If their father left them guaranteed property, i.e., land, they are obligated to pay the owner. Rava explains the mishna as being consistent with the baraita of Rabbi Oshaya, although this explanation is not consistent with Rabbi Yehuda HaNasi’s interpretation.
Rachi non traduit
אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי. יצא לקראתי:
דמתריצנא למתניתין כוותיה. באחריות ממש ובשאין גזילה קיימת וחסורי מיחסרא ולא מוקי לה בדבר המסויים ובגזילה קיימת כרבי [דכיון דאשכחן הכי מתריצנא לה מתניתין כברייתא ולא חיישינן למאי דמתני רבי לר' שמעון בריה דברייתא קיימא כוותיה]:
גזילה קיימת. שלא אכלוה אחרי מותו ותבען הנגזל:
חייבין. דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ויאוש כדי לא קני:
אין גזילה קיימת. שאכלוה אחרי מותו:
חייבין לשלם. דאשתעבוד נכסיה:
Tossefoth non traduit
דמתריצנא מתניתין כוותיה. כך היה רגיל לתרץ משניות כמותו כדאשכחן באיזהו נשך (ב''מ דף סב:) גבי כיצד לקח הימנו חיטים אבל בשביל שהיה מתרץ משנה אחת לא היה אומר כן:
אין גזילה קיימת פטורין לימא תיהוי תיובתא דרב חסדא. מרישא דקתני הגוזל ומאכיל את בניו פטורין ה''מ למפרך לרב חסדא כל כמה דלא ידע דלאחר יאוש מיירי כי היכי דפריך ליה לעיל ממתניתין אלא משום דניחא ליה למפרך מסיפא משום דפריך מינה לתרוייהו לרמי בר חמא ולרב חסדא:
אָמַר מָר: אֵין הַגְּזֵילָה קַיֶּימֶת – פְּטוּרִין. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב חִסְדָּא? אָמַר לָךְ רַב חִסְדָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְאַחַר יֵאוּשׁ.
Traduction
The Gemara analyzes the baraita of Rabbi Oshaya. The Master said in the baraita that if the stolen item is not extant, the heirs are exempt from payment. Let us say that this baraita is a conclusive refutation of the opinion of Rav Ḥisda, who says that heirs are obligated to pay for stolen goods that they consumed. The Gemara answers: Rav Ḥisda could have said to you that when that baraita is taught, it is referring to a case where it is after the owners had already despaired of retrieving the item, whereas Rav Ḥisda was referring to a case in which the owners had not yet despaired.
Rachi non traduit
דרב חסדא. דאמר לעיל רצה מזה גובה:
לאחר יאוש. ואכלוה:
Tossefoth non traduit
רב חסדא מוקי לה לאחר יאוש. וא''ת רב דסבר יאוש כדי קני וסבר נמי כרב חסדא וע''כ צריך לאוקמי נמי לאחר יאוש א''כ כי גזילה קיימת אמאי חייבין כיון דיאוש כדי קני וי''ל דרב מוקי לה בדבר המסויים והא דקתני אין גזילה קיימת פטורין ה''ה דה''מ לפלוגי בגזילה קיימת גופה בין דבר המסויים לשאין מסויים אלא דניחא ליה לאשמועינן דאפילו בדבר המסויים באין גזילה קיימת פטורין אע''ג דאוושא מילתא שאכלו מה שגזל אביהן וכן ברייתא דלקמן דקתני הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם ומיבעי ליה לאוקמי אליבא דרב חסדא לאחר יאוש לרב צריך לאוקמי בדבר המסויים מדקתני אם הניח לבניו גדולים חייבין לשלם וכן באידך קתני בין גדולים בין קטנים חייבין ואי בדבר שאינו מסויים אמאי חייבין לרב כיון דאיירי לאחר יאוש ופליגי הני ברייתות אליבא דרב אם קטנים חייבין משום כבוד אביהן אי לאו והא כסומכוס והא כרבנן דפלוגתא דסומכוס ורבנן בסמוך מיבעי ליה לאוקמי אליבא דרב דפליגי בהכי אי שייך בקטנים טעמא דכבוד אביהן אי לא אבל לרמי בר חמא דמיירי ברייתות לפני יאוש ולרב חסדא דאיירי לאחר יאוש פליגי בגזילה גמורה שביד קטן ולא קנאה קטן אם מקבלין עדים להוציא מידו או לא וכן פלוגתא דסומכוס ורבנן:
אָמַר מָר: גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָמֵי בַּר חָמָא? אָמַר לָךְ רָמֵי בַּר חָמָא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא –
Traduction
The Gemara continues: The Master said in the baraita that if the stolen item is extant, the heirs are obligated to pay. Let us say that this baraita is a conclusive refutation of the opinion of Rami bar Ḥama, since according to his understanding, the heirs should be exempt from payment because the stolen item is considered to have changed ownership when they inherited it. The Gemara answers: Rami bar Ḥama could have said to you that when that baraita is taught,
Rachi non traduit
תיהוי תיובתא דרמי בר חמא. כיון דלאחר יאוש אוקימתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source